ארבע התפתחויות שונות לכאורה מציירות אותו כיוון: הבעיה בענף כבר אינה רק כמה דירות מתוכננות, אלא מי מסוגל לממן, לבנות ולנהל את המערכת עד הסוף.
ארבע התפתחויות שונות לכאורה מציירות אותו כיוון: הבעיה בענף כבר אינה רק כמה דירות מתוכננות, אלא מי מסוגל לממן, לבנות ולנהל את המערכת עד הסוף.
התגובה של השווקים לנפט, המחסור בעובדי בניין והפסיקה על מרפסות בתל אביב מצביעים על אותו שינוי: אי הוודאות כבר לא נשארת ברמת המאקרו.
כשהדיור עצמו מקרטע, דווקא החברות שמוכרות דלתות, חלונות, כלים סניטריים וחומרי גמר מציגות תמונה מורכבת יותר. המלחמה לא יצרה גאות רגילה בענף, אלא הזיזה את מוקד הביקוש.
הכותרות עוסקות במצר הורמוז, מכליות וביטוח ימי. בשוק הנדל״ן המקומי הסיפור פחות דרמטי לעין, אבל הוא עלול להגיע דרך חומרי הגלם, ההובלה והציפיות לאינפלציה.
הריבית עדיין כבדה על קונים ויזמים, אבל היא כבר לא מסבירה לבדה את ההיסוס בשוק. מאחורי ההאטה פועלים יחד אי־ודאות ביטחונית, עלויות בנייה ותיאבון נמוך לסיכון.






