
שוק ההון, על רבדיו השונים, מושפע לא פעם מרוחות גלובליות ומהערכות חיצוניות, אשר לעיתים נדמות מרוחקות מהמציאות היומיומית אך טומנות בחובן משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. אחד הגורמים הללו, בעל משקל כבד ביכולתן של מדינות לגייס הון ובתדמיתן בעיני המשקיעים הבינלאומיים, הוא דירוג האשראי. כשאנו מדברים על דירוג האשראי של ישראל, אנו למעשה מתייחסים לתעודת הזהות הפיננסית של המדינה, הערכה מקיפה שמספקות חברות דירוג בינלאומיות מובילות לגבי יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. זהו אינו פרט טכני גרידא, כי אם מצפן המכוון משקיעים, קובע את מחיר הכסף עבור המדינה ואף משפיע על כלכלת ישראל כולה, החל משערי הריבית על משכנתאות וכלה בנכונות חברות זרות להשקיע בשוק המקומי.
השינויים האחרונים בזירה הגיאופוליטית, לצד תנודות עולמיות, העלו את דירוג האשראי של ישראל לשיח ציבורי וכלכלי נרחב. מנהלי תיקים, יועצים פיננסיים, וכל אדם בעל עניין בהשקעות, מבין כי להערכה זו יש השלכות ישירות על פוטנציאל התשואה ועל רמות הסיכון השונות. פורטל “אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים” מרבה לעסוק בסוגיות המורכבות הללו, שכן הן נוגעות במישרין לבסיס הכלכלי של המדינה ולמעמדה הבינלאומי. הבנת המנגנון העומד מאחורי הדירוג, הגורמים המשפיעים עליו וההשלכות הפרקטיות למשקיעים, חיונית לקבלת החלטות מושכלות בשוק שאינו מפסיק לנוע.
דירוג אשראי מדיני הוא הערכה שמספקות סוכנויות דירוג בינלאומיות, כדוגמת S&P, Moody’s ו-Fitch, לגבי יכולתה ונכונותה של ממשלה לעמוד בחובותיה. ההערכה הזו מתבטאת בציון אלפא-נומרי (למשל, AAA, AA+, BBB-), המשקף את רמת הסיכון הקשורה בהלוואה למדינה מסוימת. דירוג גבוה מעיד על סיכון נמוך ועל יכולת פירעון גבוהה, בעוד שדירוג נמוך מסמן סיכון גבוה יותר.
הקריטיות של דירוג האשראי נובעת ממספר סיבות יסוד. ראשית, הוא משמש כלי מרכזי עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים בבואם להחליט היכן להקצות את כספם. קרנות פנסיה, למשל, מוגבלות לעיתים קרובות להשקיע רק באג”ח של מדינות בעלות דירוג מסוים ומעלה. דירוג חיובי מאותת על יציבות ואמינות, מה שמושך הון זר ומקל על המדינה לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים. שנית, לדירוג יש השפעה ישירה על עלות גיוס ההון של המדינה. דירוג גבוה מתורגם לרוב לריביות נמוכות יותר על הלוואות הממשלה, מה שחוסך למשלם המיסים מיליארדי שקלים בהוצאות ריבית. לבסוף, הוא משפיע על תדמיתה הכלכלית של המדינה בעולם. דירוג חיובי מהווה חותמת איכות, המעידה על ניהול כלכלי תקין ויציבות מאקרו-כלכלית, ומעודדת חברות רב-לאומיות להשקיע ולפעול בתוכה.
קביעת דירוג אשראי אינה תהליך שרירותי, אלא מבוססת על מתודולוגיה קפדנית ובחינה מעמיקה של שורה ארוכה של פרמטרים. סוכנויות הדירוג בוחנות מגוון רחב של גורמים, הן כלכליים והן פוליטיים, על מנת להעריך את יכולת הפירעון של המדינה. בין הפרמטרים הכלכליים נכללים: יחס חוב-תוצר, גודל הגירעון התקציבי, שיעורי צמיחה כלכלית, יתרות מט”ח, מבנה החוב (פנימי מול חיצוני, קצר מול ארוך טווח), רמת האינפלציה, שוק העבודה ומידת הפיזור של הכלכלה. כלכלה מגוונת, למשל, הנשענת על מספר ענפים ולא על אחד יחיד, נחשבת יציבה יותר.
לצד הנתונים הכלכליים היבשים, ישנה חשיבות עצומה לגורמים המוסדיים והפוליטיים. יציבות פוליטית, אפקטיביות הממשל, איכות מערכת המשפט, רמת השקיפות, ומידת האמון במוסדות הציבור, כולם משחקים תפקיד. סוכנויות הדירוג מעריכות את יכולתה של הממשלה ליישם מדיניות כלכלית אחראית גם בתקופות מאתגרות, וכן את עמידותה בפני זעזועים חיצוניים. גורמים גיאופוליטיים, במיוחד באזור מורכב כמו המזרח התיכון, מהווים אף הם שיקול מהותי, ומשקלם עשוי לעלות באופן ניכר בעתות משבר. בסופו של יום, מכלול הפרמטרים הללו מצטבר לתמונה הוליסטית שממנה נגזר הציון הסופי, שיכול להשתנות, כמובן, בעקבות התפתחויות מהותיות.
ישראל נהנית, לאורך שנים רבות, מדירוג אשראי חיובי ומוצק. היציבות הכלכלית שלה, לצד צמיחה מרשימה בענפי ההייטק והטכנולוגיה, אפשרו לה לשמור על אמון המשקיעים הבינלאומיים. סוכנויות הדירוג המובילות – S&P, Moody’s ו-Fitch – ממקמות את ישראל בקטגוריית “AA-” או “A1”, עם תחזית יציבה ברוב המקרים. דירוג זה משקף את עוצמתה הכלכלית של ישראל, עמידותה בפני משברים, רמת החדשנות הטכנולוגית הגבוהה ותשתית מוסדית איתנה.
אולם, חשוב להבין כי דירוג אשראי אינו סטטי. אירועים משמעותיים, כדוגמת התפרצות מגפת הקורונה העולמית, מלחמות או משברים פוליטיים עמוקים, עלולים להוביל לבחינה מחודשת. בתקופות מסוימות, למשל, כאשר יחס חוב-תוצר טיפס מעט עקב הוצאות ממשלתיות מוגברות, הועלתה השאלה האם התחזית היציבה תישאר בעינה. המבחן הגדול עבור ישראל הוא תמיד היכולת לאזן בין הצרכים הביטחוניים והחברתיים הכבדים לבין הצורך לשמור על משמעת פיסקלית. בעת כתיבת שורות אלה, על אף האתגרים הביטחוניים המורכבים והאי-ודאות הגלובלית, עמידותה של הכלכלה הישראלית ממשיכה לספק בסיס איתן לדירוג. עם זאת, ניטור מתמיד של יחס חוב-תוצר, רמת הגירעון, והיציבות הפוליטית, יקבע את המסלול העתידי של הדירוג.
הקשר הישיר והמיידי ביותר של דירוג האשראי הוא עם יכולתה של המדינה לגייס חוב בשווקים. דירוג גבוה מעניק לישראל גישה נוחה לשווקי ההון הבינלאומיים והמקומיים, תוך יכולת לגייס חוב בריביות תחרותיות ונמוכות יחסית. כאשר סוכנויות הדירוג מעריכות שהסיכון לפירעון חוב נמוך, משקיעים דורשים “פרמיית סיכון” קטנה יותר, מה שמתבטא בריבית נמוכה יותר על האג”ח הממשלתיות. זהו חיסכון משמעותי לקופת המדינה, במיוחד במדינה בעלת חוב בהיקפים ניכרים כמו ישראל. הוזלה של אפילו עשירית האחוז בריבית על חוב בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, מצטברת לחיסכון של מיליארדים לאורך זמן.
בשוק האג”ח המקומי, דירוג האשראי של ישראל מהווה עוגן יציבות. אגרות חוב ממשלתיות נחשבות להשקעה סולידית, ובמקרים רבים משמשות כבנצ’מרק, קריב אמה מידה, לתמחור ניירות ערך אחרים. ירידה בדירוג, גם אם קלה, עלולה להעלות את תשואות האג”ח הממשלתיות, שכן המשקיעים ידרשו פיצוי גבוה יותר עבור סיכון מוגבר. הדבר יגרור אפקט דומינו, שישפיע על עלות החוב של חברות פרטיות בישראל ועל שוק ההון כולו. לעומת זאת, שמירה על דירוג איתן מסייעת לשמור על עניין משקיעים באג”ח הממשלתיות של ישראל, מה שמבטיח נזילות וביקוש מתמיד, ובכך תומך ביציבות הפיננסית הכוללת.
דירוג האשראי של ישראל חורג הרבה מעבר למימון הממשלתי ומחלחל לעומק שוק הנדל”ן, על כל היבטיו. יציבות דירוג האשראי הלאומי מהווה תנאי הכרחי להמשך זרימת השקעות זרות לשוק הנדל”ן הישראלי, בין אם לרכישת דירות למגורים, ובין אם להשקעה בפרויקטים יזמיים. משקיעים זרים, המעוניינים בחשיפה לשוק הנדל”ן הישראלי, מתייחסים לדירוג האשראי כאינדיקטור מרכזי לסיכון המדינה הכולל. דירוג חיובי משדר ביטחון, מצמצם את תפיסת הסיכון, ומעודד זרים להזרים הון, ובכך לתרום להגדלת ההיצע ולשמירה על רמת פעילות גבוהה.
השפעה נוספת ניכרת בתחום המשכנתאות. הבנקים למשכנתאות בישראל, וכן מוסדות פיננסיים אחרים, מגייסים בעצמם הון לצורך מתן אשראי לרוכשי דירות וליזמים. כעלות גיוס ההון של מדינת ישראל יורדת בזכות דירוג אשראי גבוה, כך גם עלות גיוס ההון של הבנקים נוטה להיות נמוכה יותר. יתרון זה מחלחל בסופו של דבר לצרכן הסופי, בדמות ריביות נמוכות יותר על המשכנתאות. אמנם קיימים גורמים רבים אחרים המשפיעים על ריבית המשכנתאות, דוגמת הריבית שקובע בנק ישראל, אך בסיס אשראי מדיני איתן מספק תשתית חיובית המשפיעה על המרווחים שהבנקים גובים. אם דירוג האשראי היה יורד, סביר להניח שגם הריביות על המשכנתאות היו עולות, מה שהיה מייקר משמעותית את עלות רכישת הדירה ומכביד על משקי הבית. לכן, שמירה על דירוג גבוה היא אינטרס ישיר של כל רוכש דירה ומשקיע נדל”ן.
יתרה מזאת, יזמי נדל”ן מסתמכים על מימון בנקאי ומוסדי לפרויקטים שלהם. כאשר הבנקים נהנים מעלות גיוס הון נמוכה, הם יכולים להציע תנאי אשראי נוחים יותר ליזמים, מה שמאפשר להם להקים יותר פרויקטים, להגדיל את ההיצע ולתרום ליציבות מחירי הדיור. אם עלות המימון ליזמים תתייקר משמעותית עקב פגיעה בדירוג, הדבר עלול להאט את קצב הבנייה ואף לייקר את הדירות.
דירוג האשראי של מדינה משמש כמעין “תעודת ביטוח” עבור משקיעים זרים ישירים. חברות רב-לאומיות, המעוניינות להקים מפעלים, מרכזי פיתוח או לרכוש חברות מקומיות, יבחנו בראש ובראשונה את יציבותה הכלכלית והפוליטית של המדינה. דירוג גבוה משדר ביטחון, מצמצם את הסיכון הנתפס של השקעה ארוכת טווח, ומעודד הזרמת הון. בישראל, שוק ההייטק המשגשג נהנה באופן ישיר מכך. חברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות רואות בישראל מוקד חדשנות אטרקטיבי, אך ההחלטה להקים כאן מרכזי פיתוח או לרכוש חברות סטארט-אפ מקומיות מושפעת גם מהסביבה המאקרו-כלכלית הכוללת, שעליה משפיע דירוג האשראי. ירידה בדירוג עלולה לצנן את התלהבותם של משקיעים אלו, ולהוביל להסטת השקעות למדינות בעלות פרופיל סיכון נמוך יותר.
בשוק המניות המקומי, השפעות דירוג האשראי מורכבות יותר, אך נוכחות. באופן ישיר, דירוג גבוה מעניק מעין “רשת ביטחון” ומשרה אווירה של יציבות. הוא תורם לתחושת ביטחון בקרב משקיעים מקומיים וזרים, שיודעים כי הכלכלה פועלת על בסיס איתן. חברות ישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב, במיוחד אלו התלויות במימון או ביצוא, עשויות ליהנות בעקיפין מדירוג גבוה. עלות המימון שלהן עשויה להיות נמוכה יותר, והגישה לשווקים בינלאומיים נוחה יותר. במצב של ירידה בדירוג, עלולות להתעורר חששות לגבי יציבות הכלכלה כולה, מה שעשוי להוביל לירידות בשערי המניות, כתוצאה מהסטת הון לפינות בטוחות יותר או מהערכה מחודשת של הסיכונים.
למשקיעים, דירוג האשראי של ישראל אינו רק נתון טכני, אלא גורם שיש לשלבו באופן אינטגרלי באסטרטגיית ההשקעה. עבור משקיעים סולידיים, כדוגמת קרנות פנסיה וקופות גמל, שמירה על דירוג גבוה חיונית. היא מאפשרת להם להמשיך ולהחזיק באג”ח ממשלתיות בסיכון נמוך יחסית, המהוות עוגן לתיק ההשקעות שלהם. ירידה בדירוג עלולה להכריח אותם למכור חלק מהחזקותיהם או לדרוש מהם לשנות את מדיניות ההשקעה, מה שיוביל לתנודתיות ואולי אף לירידות ערך.
משקיעים פרטיים, גם אם אינם רוכשים אג”ח ממשלתיות באופן ישיר, מושפעים באופן עקיף. יציבות דירוג האשראי תומכת בהיקף הנכסים שמנהלות קרנות הפנסיה, ובשוק המניות המקומי. היא גם משפיעה על הריביות שהם משלמים על משכנתאות ועל הלוואות אחרות. כשהכלכלה יציבה והדירוג גבוה, סביבת הריבית נוטה להיות מתונה יותר, מה שמיטיב עם הצרכנים והמשקיעים. מאידך, התדרדרות בדירוג עלולה לייקר את הכסף, לפגוע בצמיחה, ואף להוביל לאי-ודאות רעיונית אשר משפיעה באופן ניכר על היקף ההשקעות. משקיעים פעילים יותר, המעוניינים בחשיפה לשווקים מתעוררים או למדינות בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר, יכולים להשתמש בדירוג של ישראל כנקודת ייחוס. אם הסיכון הכללי בישראל, שהיא כלכלה מפותחת יחסית, עולה, הדבר עשוי להעיד על מגמה רחבה יותר של חוסר יציבות אזורית או עולמית.
משקיעי נדל”ן צריכים לראות בדירוג האשראי גורם משפיע על כיוון השוק. דירוג יציב, התומך בריביות נמוכות יותר, מקל על רכישת נכסים ומגביר את כושר הקנייה. הוא גם מסייע בשמירה על אמון המשקיעים הזרים בתשואות ארוכות הטווח משוק הנדל”ן הישראלי, מה שתורם ליציבות מחירים ואף לעלייתם. על פיכך, כל משקיע, בין אם הוא פעיל בשוק ההון ובין אם הוא רוכש דירה להשקעה או למגורים, צריך להיות ער לנתון הזה ולשלב אותו במערך השיקולים הרחב שלו.
על אף החוסן המרשים של כלכלת ישראל, קיימים מספר סיכונים ואיומים פוטנציאליים שעלולים להשפיע על דירוג האשראי שלה. ראשית, היציבות הגיאופוליטית באזור נותרת סוגיה מתמשכת. הסלמות ביטחוניות או מלחמות ממושכות עלולות להכביד באופן ניכר על התקציב, לפגוע בצמיחה, ולהרתיע משקיעים. סוכנויות הדירוג עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות הללו ומעניקות להן משקל רב בהערכותיהן.
שנית, אי-יציבות פוליטית פנימית, כדוגמת משברים קואליציוניים חוזרים ונשנים או חוסר יכולת ליישם רפורמות כלכליות מהותיות, עלולה גם היא לפגוע בדירוג. ממשלה שאינה יציבה או שאינה מצליחה לקבל החלטות ארוכות טווח, נתפסת כפחות אפקטיבית בניהול הכלכלה. שלישית, התמכרות הולכת וגוברת לגירעון תקציבי ולחוב ציבורי הולך וגדל, עלולה להוביל בסופו של דבר להעלאת יחס חוב-תוצר לרמות שאינן בנות קיימא. אמנם יחס זה בישראל נמוך יחסית למדינות מפותחות רבות, אך מגמה של עלייה מתמדת עלולה לאותת על בעיה עתידית.
רביעית, תלות יתר של הכלכלה הישראלית בענף ההייטק, על אף היותו מנוע צמיחה אדיר, מציגה גם סיכון. משבר עולמי בענף הטכנולוגיה, ירידה בהשקעות הון סיכון, או שינויים רגולטוריים גלובליים, עלולים להשפיע באופן לא פרופורציונלי על כלכלת ישראל. פיזור רחב יותר של מנועי צמיחה, לצד חיזוק ענפים מסורתיים, יכול לסייע בהפחתת סיכון זה. חמישית, משברים כלכליים גלובליים, כדוגמת מיתון עולמי או משבר פיננסי בינלאומי, ישפיעו מטבע הדברים על מדינות רבות, וישראל אינה חסינה לכך. התמודדות עם סיכונים אלו דורשת מדיניות כלכלית אחראית, שקולה ובעלת ראייה ארוכת טווח.
לצד הסיכונים, קיימות גם הזדמנויות משמעותיות שיכולות לחזק את דירוג האשראי של ישראל ואת מעמדה הכלכלי בעולם. המשך פיתוח ענפי ההייטק והטכנולוגיה, לצד הרחבת החדשנות לתחומי חיים נוספים (כדוגמת קלינטק, ביוטק, פודטק), יכול להוות מנוע צמיחה חזק עוד יותר. גיוון הכלכלה, באמצעות השקעה בתשתיות פיזיות, בתעשייה מסורתית ובחיזוק מגזרים פחות טכנולוגיים, יקטין את התלות בענף אחד ויגביר את חוסנה של המדינה בפני זעזועים חיצוניים.
רפורמות מבניות ארוכות טווח, במערכות הבריאות, החינוך והתחבורה, יכולות לשפר את הפריון ולהקטין את הנטל על התקציב בטווח הארוך. השקעה בהון אנושי, בדגש על לימודי מדעים וטכנולוגיה, וצמצום פערים חברתיים, יתרמו לצמיחה מכלילה ובר קיימא. בנוסף, חתימה על הסכמי סחר בינלאומיים חדשים, הרחבת יצוא הסחורות והשירותים, וחיזוק קשרים כלכליים עם מדינות מתפתחות, יוכלו גם הם לספק דחיפה חיובית לכלכלה הישראלית. לבסוף, שמירה על משמעת פיסקלית מחמירה, לצד הקטנת הגירעון ויחס החוב-תוצר, תאותת לסוכנויות הדירוג על ניהול כלכלי אחראי ותגביר את האמון ביכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.
דירוג האשראי של ישראל הוא הרבה יותר ממספר יבש; הוא משמש מראה המשקפת את מצבה הכלכלי, הפוליטי והחברתי של המדינה, ומציג תמונה רחבה בפני קהילת המשקיעים הגלובלית. עבור המשקיע הישראלי, בין אם הוא מוסדי או פרטי, הוא מהווה פרמטר מכריע בקבלת החלטות. דירוג חיובי תומך ביציבות שוק ההון, מאפשר ריביות נמוכות יותר על המשכנתאות, מעודד השקעות זרות, ומחזק את אמון הציבור והמשקיעים בכלכלה.
האתגר המרכזי העומד בפני קובעי המדיניות בישראל הוא לשמור על איזון עדין בין הצרכים הבוערים של המדינה, בעיקר בתחום הביטחוני והחברתי, לבין הצורך לשמר מסגרת פיסקלית אחראית וניהול כלכלי נבון. היציבות התקציבית, לצד המשך הצמיחה המונעת חדשנות, קריטיים לשמירה על מעמדה הבינלאומי של ישראל. ניטור מתמיד של הגורמים המשפיעים על הדירוג והיכולת להגיב במהירות ובאפקטיביות לשינויים בזירה המקומית והגלובלית, יבטיחו כי ישראל תישאר יעד אטרקטיבי ובטוח עבור משקיעים, כפי שפורטל “אלפא” מקפיד להדגיש ללא הרף. בבואנו לבחון השקעות, חשוב שנזכור תמיד כי דירוג האשראי הוא לא סוף פסוק, אלא נקודת התחלה לניתוח מעמיק ומושכל.
בברכה,
עידו ל׳






